מי מאיתנו לא שמע סיפורי טרגדיות על אנשים שנכנסו לחובות ואיבדו את כל הונם ונכסיהם? המקרים הקיצוניים הללו, בין אם נוספו עליהם גוזמאות ובין אם לאו, הם לא משהו שצריך לחשוש ממנו בימינו. בכתבה הזו, נבקש לנפץ מספר מיתוסים שקופצים לראשנו כאשר אנחנו חושבים על כניסה לחובות.
לא יד ולא רגל – לא עוד פשיטות רגל
אם אתם עדיין לא מעודכנים, הביטוי המוכר "פשיטת רגל" כבר לא רלוונטי בימינו. הטרמינולוגיה המשפטית השתנתה לאחר שנכנס לתוקפו בספטמבר 2019 חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. מהעת הזו והלאה, אדם כבר לא "פושט רגל" אלא נמצא בהליך חדלות פירעון. אחד היתרונות שהביא עימו החוק החדש, הוא מגבלה על אורך הזמן הכולל של ההליך. המגבלה על אורך הזמן נובעת מתוך הצורך לקצר ולייעל את ההליך, ולהגיע לעמק השווה בין האינטרסים של החייב והנושה.
בנוסף, חשוב להדגיש מול איזה גורם אתם עומדים. חייב שסכום חובותיו נמוך מ-161,236.45 ש"ח מנהל את הליכי חדלות הפירעון שלו בהוצאה לפועל, בעוד חייב שסכום חובותיו גבוה מסכום זה, מנהל את ההליך מול "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" (מה שכונה בעבר "הכונס הרשמי").
לא רק בעלי עסקים – גם שכירים
למרות מה שמקובל לחשוב, כניסה לחובות איננה מצב שפוגש רק בעלי עסקים, אלא גם אנשים פרטיים שעובדים כשכירים. יוקר המחייה, פיטורין, הוצאות לא צפויות וניהול פיננסי לקוי יכולים להביא אדם לגרעון ולחובות. נזכיר בהקשר זה, שהמונח "אדם פרטי" לא רק מתייחס לשכיר אלא כולל גם עוסק פטור או מורשה. לרוב, ההכנסות של בעלי עסקים קטנים ובינוניים לא עולות על של שכירים, ולכן הגיוני שגם שכירים יכנסו לחובות. לצוות המשרד של עודד חן יש נסיון עשיר עם אנשים פרטיים שנכנסו לחובות.
אל ייאוש – יש אור בקצה המנהרה
בעבר, לא הייתה הגבלת זמן על הליך פשיטת הרגל. חייב היה יכול למצוא את עצמו מעביר את מיטב שנותיו במערבולת של חובות ללא דרך יציאה. פעמים רבות, התקופה הארוכה של ההליך אף שיחקה לטובתם של הנושים, משום שהחייב המשיך לשלם בכל חודש. בשנת 2013 יצאה רפורמה חדשה בכוונה להגביל את הליך פשיטת הרגל ל-4.5 שנים, ומאז תהליך חדלות הפירעון רק הלך והתקצר. כיום התהליך אורך כשנה אחת, שבסופה החייב יוצא עם תכנית תשלומים ל-36 חודשים בקירוב. הצוות המסור במשרד של עו"ד ידאג שלקוחותיו יעברו הליך חדלות הפרעון יעיל ומהיר, כך שאין סיבה לחשוש ממגבלת הזמן.
חוב לא בהכרח משאיר כתם
זה שנכנסתם לחוב, לא אומר שנכנסתם לרשימה השחורה. חדלות פרעון והסדר חובות הם הליך אזרחי, וראוי שיתייחסו אליו ככזה. באמצעות טיפול נכון וקבלת ייעוץ מעורך דין מוסמך, תוכלו לחזור למסלול החיים בלי לרסק את דירוג האשראי. פעמים רבות, אנשים שעברו הליך חדלות פירעון ויצאו ממנו במצב טוב, ממשיכים לקבל אשראי על ידי החברות הגדולות. כלומר, למרות מה שמקובל לחשוב – חדלות פרעון אמנם יגרמו לזהירות מתונה מצדם של התאגידים הפיננסים כאשר אתם מבקשים לקבל אשראי, אך אין זה אומר שיש לכם רושם של מלווים בעייתיים.
שנייה לפני חדלות פירעון – הסדר חוב
הסדר חוב הוא הסדר המשנה את תנאי החוב של חייב כלפי נושיו כאשר השינוי הוא לטובת החייב. במסגרת הסדר החוב, הנושים והחייב מגיעים להסכם המעוגן בחוזה על הפחתת שיעור החוב. במקרים כאלו, הסדר החוב מתנהל מחוץ לבית המשפט (בשונה ממקרים אחרים בהם הסדר החוב כן נמצא תחת חדלות פירעון).
במרץ 2023 אושר בכנסת חוק המאריך ב-12 חודשים את תוקפו של תיקון מס' 4 לחוק חדלות פירעון. מה שאומר, שלחייב יש הגנה מפני נקיטת הליכי גבייה למשך שלושה עד ארבעה חודשים, במהלכם על החייב, בין אם יחיד ובין אם תאגיד, לפעול לגיבוש הסדרי חוב. להסדרי חוב יש יתרונות כשזה נוגע לדירוג אשראי ולהמשך היחסים בין החייב לנושים בעתיד. לעיתים, מניעה של הליך גבייה, היא בעלת תועלת כלכלית גדולה יותר עבור החייב ולכן מוטב להשקיע מאמצים בבירור לגבי הסדר חובות.
אף אחד לא יפנה אתכם מבית – על מימוש נכסים
אפשר להבין מדוע עיקולים הם דבר מאיים. מי מאיתנו לא ראה את הסצינה הזו בסרט בה אדם מפונה מביתו מיד עם קבלת צו העיקול. בפרקטיקה, הדברים נראים קצת אחרת. ראשית, יש הבדל בין אדם עם נכסים שנכנס לחובות, לבין אדם בלי נכסים. ברירת המחדל אצל אדם עם נכסים, היא שהנכס ימכר לצורך פירעון חלקי של החובות (מה שנקרא "מימוש הנכס").
נכסים שאפשר לממש הם כספי קופת גמל, כספי תוכנית חיסכון, מיטלטלין ועוד. זוהי אכן אפשרות יחסית קלה, אך זוהי לא האפשרות היחידה. אנחנו מבינים את הכאב שבאיבוד נכסים, ואת הטלטלה הנגרמת למשפחה שנאלצת לעזוב את ביתה. ובמידה והתרחיש הגרוע ביותר מתגשם, והמשפחה נאלצת לעזוב את ביתה בשל מימוש הכנס, החוק מחוייב לתת דיור חלוף על חשבון התיק.
בעזרת ייעוץ משפטי וליווי נכון, אין סיבה שכל זה יקרה. אנחנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם המשרד של עודד חן כדי לפנות לאלטרנטיבות אחרות ובטוחות יותר.
לא תשארו מחוסרי כל – אסור לעקל את כל שכר העבודה
למרות מה שרבים חושבים, שכר העבודה של החייב בזמן הליכי חדלות פירעון לא נעלם כלא היה. לפי סעיף 8 לחוק הגנת השכר, אסור לעקל את מלוא השכר של חייב בהוצאה לפועל או את מלוא הקצבה שהוא מקבל מהמעסיק או מקופת גמל, וחובה להשאיר בידיו סכום מסוים הקבוע בחוק. חובה להשאיר בידי החייב סכום מסוים מהשכר שלו, כאשר קביעת גובה הסכום הנשארת בידי החייב משתנה בהתאם לגובה השכר ולמצבו המשפחתי של החייב. מצורף לינק לטבלה בה מפורטים חישוב הסכום שנותר בידי החייב בהליכי הוצאה לפועל לפי הנקבע בחוק.
עודד חן – עורך דין מומחה לחדלות פרעון
עו"ד עודד חן, עורך דין חדלות פירעון, מתמחה בלווי חייבים בהליך פשיטת רגל, מחיקת חובות וקבלת הפטר. בנימה אישית, חשוב לנו לומר שאנו מבינים היטב את המצב הנפשי הקשה בו שרוי אדם אשר נקלע למצוקה כלכלית על לא עוול בכפו, ונתון ללחצים רבים. לכן, מעבר לייצוג המקצועי, הלקוח מקבל ליווי אישי ע"י עו"ד בזמינות מלאה. עורכי הדין המנוסים במשרד עובדים יומם וליל כדי לתת תשובות לכל השאלות שעולות, ומלווים את הלקוח לאורך כל התהליך, יד ביד, עד לקבלת הפטר. הלקוח מקבל מאיתנו סיוע בהתמודדות מול הבנק, מול הנושים, מול הוצאה לפועל ומול כל הנוגעים בדבר. אנו מאמינים שרק נקודת הסיום היא נקודת התחלה חדשה בחיים.
